<h1>ארחות חיים הלכ' כלאים סימן א'</h1>
<h2>דף יא.</h2>
ואסור לתפור בגד צמר עם פשתים ואפילו בחוט של משי אסור. ולענין תפירה כגון חתיכה של פשתן וחתיכה של צמר שתפרן זה בזה או שתי חתיכות צמר שתפרם בחוטי פשתן. כתב ה"ר משולם ב"ר יעקב ז"ל בתשובה שהשיב לרב ר' אברהם ב"ר יצחק אב בית דין ז"ל מספקא אי דאורייתא או דרבנן. אבל בדרבנן ליכא לספוקי. ונראה שהוא מן התורה מן הקושיא שהקשה רבא בפ' התכלת למאי איצטריך קרא למשרא סדין בציצית פשיטא התוכף תכיפה אחת אינה חיבור. דלא עבד כלום דמאיליו הוא נשמט אבל אם החזיר המחט פעם שניה הוי חיבור. ועיקר דבר זה במס' כלאים והאריך בזה הרב ז"ל והביא ראיות אחרות ובתוך דבריו כתב ואני בעצמי יודע שהלכות כלאים כמה מעורבבין מפני שאין לה גמרא ואותן המשניות לא נתחוורו לנו יפה כשאר המסכתיות דהשתא מה שבררו לנו רז"ל מן הזריעה ועד עריכת השלחן אין לנו פה לאכול על אחת כמה וכמה במה שלא הניחו לנו מפורש שאנחנו כסומים בארובה וממשמשים ומלקטים קצת מן ההלכות אילך ואילך. וגם ראיתי מן הגאונים כגון רבינו האיי והריא"ף ז"ל שהם לא יכלו לברר מן ההלכה אי זה כלאים דאוריתא ואי זה דרבנן וסתמו דבריהם ואמרו הוו ידעין דבין דאוריתא בין דרבנן גזרה היא ולית למפרץ בה עיקר. ואיפליגו בדבר זה ר' יוסי ור' יהודה במס' הוריות ואפילו בכלאים דרבנן איכא דקרי ליה מין ואיכא דקרי ליה משומד מכל זה למדנו דאיסורא דרבנן איכא בתפירה עכ"ל.
